החלטה בתיק צ"מ 14092-08-11

1.         ביום 4.8.11 הוצא על ידי המשיבה צו הריסה מנהלי בגין בנייה ללא היתר של גדר באורך של כ - 31.8 מטר סביב שטח החצר הצפונית של בית ברחוב הרצוג באור יהודה.

2.         ביום 22.8.11  הגיש המבקש בקשה לביטול ו/או עיכוב ביצועו של  צו ההריסה המנהלי.

3.         הבקשה נקבעה לדיון. ביום 26.9.11 הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה לפיה, צו ההריסה המנהלי יאושר לביצוע החל מיום 1.2.12 וכי, המבקש ימציא למשיבה בתוך 14 יום אישור מהנדס קונסטרוקטור על יציבות המבנה.

4.         ביום 1.2.12, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד ו/או עיכוב ביצועו של צו ההריסה המנהלי, עד להשלמת בדיקת המקרקעין על ידי מנהל מקרקעי ישראל וקביעת מעמדם.           

5.         לטענת המבקש, עוד במהלך חודש אוגוסט 2011 הגיש בקשה להיתר. הבקשה להיתר צורפה כנספח ב'. כן צורף אישור מהנדס לעניין יציבות הגדר מיום 15.12.11  כנספח ג'.

6.         לטענת המבקש, ביחס למקרקעין, נשוא הבקשה לא מתנהל מרשם פורמאלי והמקרקעין, אינם מנוהלים בפועל.

7.         להוכחת בעלותו המציא המבקש כחלק מהבקשה להיתר, הסכם בדבר רכישת הנכס מיום 31.10.1960; ייפוי כוח + תצהיר רוכשים;  צו קיום צוואה ; הסכם מכר מיום 2.6.10;

8.         המבקש לטענתו, נדרש על ידי הוועדה, לצרף חתימת בעל זכות בנכס לבקשה להיתר. אלא, שלאור העובדה, לפיה, לא מתנהל מרשם פורמאלי ביחס למקרקעין, לא יכול היה להמציא אישור כאמור.

9.         המבקש לטענתו, פעל ועשה את כל שניתן, על מנת להכשיר את בניית הגדר כאשר בקשה להיתר מונחת כבר מחודש אוגוסט 2011 על שולחן הוועדה, אלא, כי המשיבה מסרבת לטענתו לדון בבקשה בטענה של היעדר חתימת בעלים ומתעלמת ממסמכים שהועברו אליה על ידו, ומעמדם המשפטי הייחודי של המקרקעין.

המציא חתימת בעלי הנכס הקודם, נספח ו' לבקשה להארכת מועד. 

10.      המשיבה בתגובתה, מתנגדת להארכת מועד כניסת הצו לתוקף.

11.      לטענתה, הגשת הבקשה אינה תואמת את הוראות תקנות התכנון והבניה [סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק] התשס"ט - 2008, על פיהן, הבקשה תוגש לא יאוחר מ 21 יום לפני המועד האחרון שמקובל לביצוע הצו. המשיבה טוענת, כי הבקשה לא הוגשה במועד הקבוע בתקנות, כי לא נתמכה בתצהירים כנדרש, וכי ההיתר, אינו בהישג יד.

12.      לטענת המשיבה, לא ניתן לקבל היתר בנייה ללא חתימת מנהל מקרקעי ישראל. המבקש עת רכש הנכס, יכול היה לדעת כי לא מתנהל רישום פורמאלי במקרקעין ולא ניתן לקבל היתר בנייה.

13.      ביום 15.3.12, נדונה הבקשה במעמד הצדדים, המשיבה חזרה והדגישה, כי חתימת הבעלים היא תנאי מקדמי לקבלת הבקשה ולבחינתה לגופה ולא ניתן לומר כי ההיתר בהישג יד.

דיון והכרעה:

14.       על תכליתה של הוראת סעיף 238א' לחוק התכנון והבניה עמד כב' השופט חשין, ברע"פ 5584/03 מאיר פינטו ואחרים נגד עירית חיפה ואחרים, פ"ד נט (3), 557:

"סעיף 238א' לחוק נולד, אפוא, מתוך צורך דוחק ליצירתו של כלי אכיפה יעיל, מהיר ואפקטיבי, אשר גם אם לא ימנע לחלוטין את תופעת הבניה הבלתי חוקית, למצער, יהיה בו כדי להביא לצמצום ממדיה, על דרך הרתעתם של עבריינים בכוח ועל דרך מניעתם של עבריינים בפועל ליהנות מפרי עוולתם.

וזו היא אמנם תכליתה העיקרית של הוראת סעיף 238א שלחוק: ליתן בידי הוועדה המקומית כלי יעיל וקל למיגורה של הבניה הבלתי חוקית בעוד היא בחיתוליה. ראו והשוו: ע"פ 10505/03 אזולאי ואח' נ' מדינת ישראל (לא פורסם). צו הריסה מינהלי - מתחילתו ומעיקרו - נועד למנוע היווצרותן של עובדות מוגמרות בשטח ולקדם פני מצב של "נבנה ונשמע", קרא: נקבע עובדות בשטח ורק לאחר מכן נעשה - אם נעשה בכלל - להשגת היתרים ואישורי בנייה. מכאן סמכותו של יושב ראש ועדה מקומית לתקוף כאשר הבניה נמצאת בשלביה הראשונים. כך גם באשר למהירות בא ניתן הצו לביצוע. אכן, תכלית צו ההריסה המנהלי באה לידי ביטוי בהיקפה הרחב והעמוק של הסמכות אשר הופקדה בידיו של יושב ראש ועדה מקומית, סמכות שמכוחה יכול הוא להורות על פגיעה משמעותית ומיידית בקניינו של הפרט ללא כל צורך בצו שיפוטי".

15.        תכליתו של סעיף 238א' לחוק התכנון והבניה הינה האפשרות לפעול כנגד בניה בלתי חוקית, בעודה באיבה. המחוקק נתן בידי הרשויות כלי מהיר ויעיל אשר יאפשר להן לטפל בבניה בלתי חוקית, על דרך של הריסת מבנה עוד בטרם יושלם ויאוכלס (ראו עע"מ 3518/02 רמזי יוסף רג'בי נגד יושב ראש הועדה המקומית, תק-על 2002(3), 709.